בין 2%-8% מהאוכלוסייה מאובחנים עם פיברומיאלגיה, כשאחוז הנשים שמאובחנות במחלה זו גבוה פי 7 עד פי 9 משיעור הגברים שאובחנו עם פיברומיאלגיה.
מהי בעצם המחלה הזו, ממה היא נגרמת, ומדוע מחקרים מראים שהתסמונת אינה מאובחנת אצל 75% מהאנשים הסובלים ממנה?
מה זה פיברומיאלגיה?
המשמעות המילולית של פיברומיאלגיה (FIBROMYALGIA) היא כאב ברקמת החיבור ובשרירים. מדובר בכאב כרוני מפושט ברגישות עזה על פני מקומו רבים בגוף בצירוף עייפות. למעשה, תסמונת זו פוגעת באופן קשה ברמת התפקוד החברתי, המקצועי והמשפחתי של אלו הלוקים בה.מי מאבחן את מחלת הפיברומיאלגיה?
רופא ראומטולוג לרוב מאבחן את המחלה, אך בניגוד למחלות שרירים אחרות, אין בפיברומיאלגיה עדות לדלקת ולכן גם רופא משפחה ורופא מומחה למחלות פנימיות יכולים ג”כ לאבחן את המחלה.מהם התסמינים למחלת הפיברומיאלגיה?
התסמין המרכזי במחלת הפיברומיאלגיה הוא כאב כרוני (כאב שנמשך יותר משלושה חודשים) ומפושט בכל הגוף. את הכאב חשים בכל מערכת השרירים, המפרקים והשלד, ובמיוחד בצוואר ובגב, ברגליים ובידיים. אין הקלה בכאבי השרירים בזמן מנוחה והכאבים אפילו מחמירים בשעות הלילה והבוקר.תסמינים נוספים לפיברומיאלגיה:
- קשיי שינה- קושי בהירדמות ויקיצות מרובות
- סחרחורות וכאבי ראש כרוניים
- דיכאון וסימני חרדה
- קשיי ריכוז וזיכרון
- תופעות הקשורות למערכת העיכול כדוגמת – כאבי בטן, עצירות, שלשול
- צורך להטיל שתן לעיתים קרובות
ממה נגרמת מחלת הפיברומיאלגיה?
מחקרים מצביעים על כך שלפיברומיאלגיה רקע גנטי. הסיכון ללקות בה גדל אם במשפחה הקרובה יש מישהו שסבל או עדיין סובל ממנה. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שאירועים טראומטיים כגון – חבלות פיזיות, טראומה ומתח נפשי עלולים להוביל להתפרצות התסמונת. כמו כן, נמצא קשר בין זיהומים ויראליים שונים להתפרצות של פיברומיאלגיה.מהי השכיחות של התקפי פיברומיאלגיה בקרב האנשים הלוקים בה?
חולים בפיברומיאלגיה יכולים להעיד על תקופות “טובות” ותקופות “קשות”. בתקופה “קשה” – נוצר מצב בו הכאב הכרוני נמשך שבועות ואף חדשים . הכאב עלול לגרום להפרעה קשה בתפקוד ולקושי משמעותי בתפקוד נורמטיבי בחיי היום יום. מנגד, בתקופה “טובה” – נוצר מצב שבו אין כמעט כאבים או כאב זניח שאינו מפריע באופן משמעותי ליכולת התפקוד היומיומית.מהו התקף בחולי פיברומיאלגיה וממה הוא נגרם?
בזמן התקף החולה עשוי להיות מרותק למיטה עם כאבים קיצוניים וכמעט ללא יכולת תפקוד. ההתקפים מתרחשים לעיתים קרובות בעת חשיפה לגורמי דחק (סטרס) כגון: פרידה מאדם יקר, מחלות או אירועים עם איום על החיים, PTSD – טראומות מהעבר שחוזרות לתודעה או נמצאות בתת מודע, ולעיתים גם ללא סיבה הנראית לעין.כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?
לצערנו, לא קיימת בדיקת מעבדה ספציפית שבאמצעותה ניתן לאבחן פיברומיאלגיה. גם בדיקות הדמיה לא יכולות לסייע במקרה זה. (CT ,MRI ,רנטגן). האבחנה מתבססת בעיקר על תלונות החולה ועל תגובות כאב בלחיצה על 11 נקודות מוגדרות מתוך 18 נקודות שהוגדרו. מיקום הנקודות: בקדמת הגוף –- בשני צידי הצוואר הקדמי
- בחזה העליון, באזור נקודת החיבור של מפתח הלב עם עצם הבריח
- בשני המרפקים (בחלק הצדדי)
- בשתי הברכיים (בחלקים הנוטים פנימה)
- בחלקו האחורי של האגן – שתי נקודות
- באזור מפרקי הירך שני צדדיו – שתי נקודות
- מעל עצם השכמה (עצם הסקפולה) – שתי נקודות
- באזור שרירי השכמות (פנימית לעצמות הכתפיים, שרירי הטרפז) – שתי נקודות
- באזור העצם האוקסיפיטלית (בצידו האחורי תחתון של הראש) – שתי נקודות
ההבדל בין פיברומיאלגיה למחלות ראומטולוגיות אחרות
כפי שנאמר לעיל, לא ניתן לאבחן פיברומיאלגיה ע”י בדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה וע”כ, ברוב המקרים מבססים את האבחנה ע”י עריכת בדיקות דם לגילוי נוגדנים למחלות ראומטולוגיות ודלקתיות. במקרה של פיברומיאלגיה מתקבלות תוצאות תקינות בכל הבדיקות הללו.הטיפול בפיברומיאלגיה
ניתן לטפל בטיפול תרופתי ובטיפול קונבנציונלי. מטרת הטיפולים היא לשפר את איכות החיים ולהפחית את התסמינים.טיפולים לא תרופתיים השכיחים במצבים של חולי בפיברומיאלגיה
- פעילות גופנית – ההמלצה היא לקיים פעילות גופנית סדירה בעלת אופי אירובי כגון: הליכה , שחייה ורכיבה על אופניים. חשוב להתמיד בפעילות זו באופן יומיומי
- הידרותרפיה
- טיפולי CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי בו מנסים לשנות את דפוסי החשיבה תוך התמקדות בטראומות העבר ובהווה
- קשיבות – מיינדפולנס – מדיטציה משפרת את איכות החיים ואת היכולת להתמודד עם ההווה והעבר
- היפנוזה
- דמיון מודרך
- דיקור סיני
טיפול תרופתי
במצבים של פיברומיאלגיה
- תרופות נוגדות דיכאון, כגון – ציפרלקס, סימבלטה ועוד
- תרופות נוגדות פרכוסים הניתנות לחולי פרקינסון התגלו כמועילות לטיפול בפיברומיאלגיה
- תרופות לשיכוך כאב וטיפול במרפאות כאב
- קנאביס רפואי
פיברומיאלגיה – מימוש זכויות לחולים
אדם המאובחן עם פיברומיאלגיה עשוי להיות זכאי לקצבאות שונות מן המוסד לביטוח לאומי ומחברות הביטוח. אדם מתחת לגיל פרישה – (67 לגבר, 62 לאישה) זכאי לקבל מן הביטוח הלאומי קצבת נכות כללית, שירותים מיוחדים ולעיתים גם קצבת ניידות ממשרד הבריאות. בנוסף, חולים בפיברומיאלגיה זכאים במקרים מסויימים גם לקבלת תג נכה ממשרד הרישוי. לאחר גיל פרישה – החולה עשוי להיות זכאי לשעות סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. מעבר לביטוח הלאומי, אדם שאובחן כלוקה פיברומיאלגיה והוא מבוטח בביטוח סיעודי פרטי / קבוצתי, עשוי להיות זכאי לתבוע את הביטוח הסיעודי ולקבל קצבת סיעוד חודשית, ללא תלות בגילו של המבוטח. (במידה והוא עונה הגדרת חברת הביטוח לחולה סיעודי)הגדרת חברת הביטוח למצב סיעודי בעת אבחון עם פיברומיאלגיה
חברת הביטוח אינה מתייחסת למחלה עצמה אלא להשלכות התפקודיות הנובעות עקב המחלה. כך למשל, אדם שאובחן כלוקה בפיברומיאלגיה, אך בפועל עדיין מתפקד, לא יוכל לתבוע את הביטוח הסיעודי אלא רק כשמצבו התפקודי יחל להידרדר והוא יזדקק לעזרת הזולת בפעולות היום יום. הפעולות התפקודיות הנבדקות ע”י חברת הביטוח הן :- רחצה – יכולתו של המבוטח להתרחץ באופן עצמאי.
- הלבשה – יכולתו של המבוטח להתלבש באופן עצמאי.
- ניידות- יכולתו של המבוטח להתנייד באופן עצמאי עם / בלי אביזר עזר להליכה.
- מעברים- מעבר בין פעולות- שכיבה לישיבה וישיבה לעמידה.
- שליטה על סוגרים – בריחת שתן / צואה.
- הזנה -אכילה עצמאית ללא תלות הזולת בביצוע הפעולה.
