מחלת ריאות חסימתית כרונית, או בשמה המפוקפק – “המחלה של המעשנים”, מחלה זו מוגדרת כגורם התמותה השלישי בעולם וכגורם הנכות השלישי במעלה. מהי המחלה הזו? מדוע לוקים בה בעיקר גברים? ממה היא נגרמת והאם ניתן להחלים ממנה?
מהי מחלת ה-COPD?
COPD הם ראשי תיבות של: CHRONIC OBSTRUCTIVE PULMONARY DISEASE. זהו למעשה שם כולל של סדרת מחלות ריאה כגון: מחלת ריאות חסימתית כרונית שבה ישנה חסימה קבועה של זרימת האוויר בסימפונות וכוללת בתוכה מרכיב בולט של שיעול ליחתי כרוני, ברונכיטיס, דלקת הסימפונות הכרונית ונפחת הריאות.תסמיני COPD –
- התסמין המשמעותי ביותר הינו קוצר נשימה במאמץ המתבטא בעיקר בשיעול, בפליטת ליחה ובקוצר נשימה שהולך ומחמיר עם השנים.
- המחלה מלווה באירועים תכופים של התלקחויות – החרפות, לרוב עקב זיהום בדרכי הנשימה.
- ייצור מוגבר של כיח.
- חרחורים בעת נשימה (צפצופים).
- לחץ באזור החזה המחמיר בעת שיעול.
- אובדן משקל ניכר (בשל המאמץ הנשימתי וחסרים תזונתיים.
- דיכאון – קוצר נשימה פוגע בתפקוד ומקשה על ביצוע פעולות שגרתיות ומהנות.
הגורמים ל-COPD –
- עישון ממושך – 85% מהחולים ב-COPD מעשנים / עישנו בעבר.
- זיהום אוויר – 15% ממקרי התחלואה מקורם בחשיפה תעסוקתית לדוגמא – עשן שנפלט ממפעלי תעשייה ומכלי רכב.
- רקע גנטי – ישנם אנשים שהרקע הגנטי שלהם גורם להם להיות פגיעים יותר למחלה.
האם ניתן להחלים ממחלת ה-COPD?
מחלת ה-COPD מוגדרת כמחלה כרונית שהולכת ומחמירה עם הזמן. מי שלקה במחלה בגלל עישון לא יחלים ממנה אם יפסיק לעשן, אך במידה ויאט את צריכת הסיגריות, המצב יכול להאט בהחלט את התפתחות המחלה.כיצד מאבחנים COPD?
מחלת ה-COPD מתפתחת ומחמירה באופן איטי לאורך השנים, לכן ברוב המקרים יופיעו תסמינים רק בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר החולה סובל כבר מפגיעה בתפקוד הנשימתי. לכן מומלץ לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון – מעשנים או אנשים שעישנו בעבר ונמצאים מעל גיל 50, לא לחכות להופעת התסמינים ולהיבדק באופן שיגרתי על ידי רופא ריאות. ישנן כמה דרכים לאבחן את מחלת ה COPD, אך ישנה בדיקה אחת הכרחית לאבחון והיא בדיקת תפקודי הריאות. אופן האבחון נעשה בהתאם לרמת התסמינים, המעוררים חשד כי אכן מדובר במחלת COPD, ואלו הן הבדיקות האפשריות:- מבחן הליכה – באמצעות מבחן הליכה הנמשך 6 דקות ניתן להעריך את רמת הקושי במאמץ, ובהתאם לזאת לקבוע האם יש צורך בטיפול בחמצן. במבחן זה הנבדק הולך בקצב רגיל למשך 6 דקות, במהלכם נמדד אחוז ריווי החמצן בדם, מדד זה נבדק גם לפני ההליכה ובסיומה. לאחר מכן נמדדים גם המרחק שהמטופל הלך ורמת קוצר הנשימה.
- דיפוזיה – בדיקת DLCO בודקת את יכולת מעבר החמצן והפחמן הדו חמצני דרך הנאדיות. בדיקה זו נעשית על ידי מד נשימה, במהלכה הנבדק שואף פחמן חד חמצני באופן שאינו מזיק, ולאחר כמה רגעים נושף אותו אל תוך מד הנשימה. מד זה בודק את רמת הגז ומחזיר ערך המעיד על כושר תחלופת הגזים בריאות.
- ספירומטריה – זוהי בדיקת זרימת אוויר, במהלכה הנבדק שואף אוויר ונושף אותו בחוזקה אל תוך מד הנשימה הנקרא ספירומטר. מד זה מודד את מהירות זרימת האוויר ואת הנפח שלה. במקרה של חולה COPD יתקבל ערך נמוך.
- תפקודי ריאות – במהלך בדיקת תפקודי ריאות הנבדק שואף ונושף אוויר, ומודדים את נפחי הריאה שלו, באמצעות מכשיר הבודק מה נפח האוויר המירבי שהריאות שלו מסוגלות להכיל. כאמור מדובר בבדיקה הכרחית לאבחון COPD.
- צילום רנטגן – על ידי צילום רנטגן של בית החזה ניתן לראות את דרכי האוויר המרכזיות, גודל הלב ועצמות בית החזה. באמצעותו ניתן להבחין גם בממצאים דלקתיים, אך משום שלא ניתן להבדיל בין סוגי המחלות הגורמות לזה יש צורך בבדיקת CT.
- בדיקת CT – באמצעות בדיקת CT של בית החזה ניתן לראות את כל האיברים המצויים בבית החזה, רקמת ריאה והקרום העוטף אותה, ברזולוציה גבוהה משמעותית מצילום רנטגן, ובכך לאבחן מחלות ריאה ובניהן COPD. קיימת אפשרות לבצע בדיקת CT במינון נמוך של קרינה, דבר המתאים במיוחד לאנשים המצויים בקבוצת סיכון וצריכים לעבור מספר בדיקות.
- בדיקת דם – באמצעות בדיקות דם ניתן לאבחן כמה דברים: ניתן למדוד מהן רמות החמצן והפחמן הדו חמצני המצויות בדם, ועל יד כך לאבחן את דרגת המחלה, ואף לדעת האם יש צורך בטיפול בחמצן ובמכשירי הנשמה שאינם פולשניים. ניתן לזהות האם החולה סובל מאנמיה, דבר שעלול להשפיע על קושי נשימתי ולאבחן גם מצב של עודף תאי דם אדומים, הנקרא פוליציטמיה, הנגרם כתוצאה ממחסור מתמשך בחמצן.
- שאלון CAT – באמצעות שאלון COPD Assessment Test יכול הרופא להבין מהם הקשיים העיקריים איתם מתמודד החולה במחלה.
כיצד מטפלים בחולי COPD?
טרם הומצאה התרופה שגרמה לחולי COPD להחלים, אך ניתן בהחלט להאט את התקדמות המחלה. הטיפול נעשה באמצעות ארבעה מרכיבים: 1. טיפול מניעתי – הפסקת עישון ומניעה משהייה באזורים מרובי עשן ואבק. 2. טיפול תרופתי – טיפול אנטיביוטי, משאפים מרחיבי סימפונות, נבולייזר, תכשירים מכייחים, טבליות המכילות סטרואידים, חיסונים ועוד. 3. שינוי הרגלי חיים – שינוי זה כולל חינוך לבריאות, אימון גופני ותמיכה קבוצתית. 4. טיפול שאינו תרופתי – טיפול במחולל חמצן, פיזיותרפיה נשימתית, שיקום נשימתי, ניתוח להפחתת נפח ריאה, השתלת ריאה.האם ניתן להימנע ממחלת ה-COPD?
הדרך היעילה ביותר למנוע COPD היא לא לעשן. לאחר אבחון המחלה, ההמלצות למניעת הידרדרותה, בנוסף לטיפול תרופתי, הן:- לבצע פעילות גופנית אירובית (כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים וטיפוס מדרגות) סדירה לשיפור סיבולת הלב והריאה ויעילות הנשימה; לפחות חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע.
- לרזות (עודף משקל עלול להחמיר את קוצר הנשימה).
- לאכול תזונה בריאה ומאוזנת כדי לחזק את מערכת החיסון. ההמלצות הן בין השאר אכילת לפחות חמישה פירות וירקות ביום והפחתת כמויות השומן (בעיקר הרווי), המלח והסוכר.
- להרבות בשתיית נוזלים, במיוחד מים, אשר מסייעים בהפחתת כמות הליחה בריאות ובגרון.
- להשתמש במכשיר אדים חמים או במכשיר מלחלח כדי להפחית את הליחה, להקל את תחושת החסימה ולשפר את הנשימה.
- לתרגל פיזיותרפיה של בית החזה והזרועות כדי לסייע בהפחתת הליחה.
