הידרוצפלוס (מיימת ראש) – המחלה, האבחון, דרכי הטיפול ומימוש הזכויות

בכל רגע גוף האדם מייצר נוזל השומר על המוח מזעזועים ומפגיעות חיצוניות. נוסף על כך הנוזל המיוחד הזה מזין את המוח בחומרים חיוניים לתפקודו. נוזל זה נקרא נוזל חוט השדרה והמוח.
מה קורה כאשר נוצר נוזל יתר? כיצד תהליך זה משפיע על תפקוד המוח והגוף? מהן תופעות הלוואי והאם ניתן לטפל בהן? וגם – מהן הזכויות העשויות להגיע לחולים שאובחנו עם הידרוצפלוס?

מה זה הידרוצפלוס?

הידרוצפלוס (Normal Pressure Hydrocephalus) היא מחלה בה נוצרים נוזלים עודפים במוח שהגוף מתקשה לנקז אותם. כאשר ישנו קושי של הגוף להתמודד עם תהליך ניקוז הנוזל של המוח או כשמיוצרת כמות גדולה מידי של נוזלים, יכול להתרחש מצב בו יש הצטברות עודפת של נוזלים בחללים שונים במוח, דבר העשוי להביא לעלייה בלחץ תוך גולגולתי, עד לכדי פגיעה בתפקוד של במוח. הטיפול בתופעה זו מצריך התערבות נוירוכירורגית.

הגורמים השכיחים להיווצרות של הידרוצפלוס:

● טראומה – מכה או חבלה אשר גרמו לנזק ופגיעה חמורה בגולגולת או בעמוד השדרה,
● מחלות זיהומיות כגון – דלקת קרום המוח
● מום מולד במבנה המוח
● דימומים
● גידולים אשר גורמים לחסימה פיזית

ההבדל הפיזי בין הידרוצפלוס בילדים לעומת מבוגרים:

בשונה ממבוגרים אשר לא ניתן להבחין בשום שינוי ויזואלי או תסמין חיצוני הקשור לגולגולת, בגילאים קטנים הגולגולת עדיין “גמישה”, ולחץ תוך גולגולתי עלול לגרום לגדילת הגולגולת באופן שאינו טבעי לגיל הנוכחי, ולעיתים גם לגרום לעיוותים בצורתה, זה למעשה התסמין העיקרי של מחלת הידרוצפלוס אצל ילדים קטנים ופעוטות. תסמין נוסף שניתן להבחין בו הוא אפאטיות.
התסמינים המאפיינים הידרוצפלוס בגיל מבוגר:

  • קושי להתרכז
  • שינויים בהתנהגות
  • פגיעה קוגניטיבית
  • פגיעה בכושר המנטאלי
  • ערפול הכרה
  • פגיעה בזיכרון
  • פגיעה ביכולת לשלוט בסוגרים
  • חוסר שיווי משקל
  • קושי בקואורדינציה
  • קושי בהליכה
  • כאבי ראש והקאות תכופות

כיצד מאבחנים הידרוצפלוס?

ישנם כמה אמצעים לאבחן את מחלת הידרוצפלוס:
1. סריקה ממוחשבת
2. תחילה מבצעים בדיקת אולטרסאונד (הדמיה על קולית) US, ובהמשך בהתאם לצורך משלימים עם בדיקת CT ובדיקת MRI.
3. בדיקת MRI של המוח, לילדים ומבוגרים, נותנת מידע רב כאשר עולה החשד למחלת הידרוצפלוס חסימתי, ובמיוחד כאשר יש חשש מפני חסימה כתוצאה מגידול.

סוגי הידרוצפלוס:

הידרוצפלוס חסימתי – חסימה פיזית של נוזל המוח עקב היצרות של אחת התעלות במוח.
הידרוצפלוס מקושר – מצב בו המעברים בין החללים השונים במח פתוחים לחלוטין אולם מנגנוני הספיגה פגועים ואינם מסוגלים לספוג את נוזל המוח.
הידרוצפלוס על רקע של ייצור-יתר – מצב בו ישנו ייצור מוגבר של נוזל המוח שעולה על יכולת הספיגה. לרוב הגורם לייצור מוגבר הוא גידול.
הידרוצפלוס עם לחץ תקין – מאופיין בעיקר אצל מבוגרים שיש להם מערכת חדרים מורחבת אך עם לחץ תוך גולגולתי, בשילוב עם תחלואה אופיינית של הפרעות הליכה, דמנציה ואי שליטה במתן שתן. מאפיין בעיקר חולים בני 60+.

הטיפול בהידרוצפלוס:

בעבר הרחוק הידרוצפלוס נתפסה כמחלה סופנית שאינה ניתנת לריפוי. באמצע המאה העשרים פיתחו טיפול עבור חולים במחלת הידרוצפלוס, המשמש נוירוכירורגים עד היום.

ניתוח שאנט – ניתוח שאנט מטרתו להפחית ולאזן את הלחץ במוח. במהלך ניתוח זה, מחדירים צינורית למוח ואותה מובילים לחלל אחר בגוף, אשר גדול דיו לצורך ניקוז הנוזלים באופן קבוע. ברוב המקרים הצינורית מובלת לחלל הבטן, במטרה שהנוזל המנוקז שיגיע אליו ייספג במחזור הדם. בצינורית זו מורכב שסתום חכם שנפתח רק לכיוון אחד, כאשר יש לחץ תוך גולגולתי מוגבר.
הצינורית נשארת באופן קבוע בגופו של המנותח ולא תגביל אותו בפעילות כלשהי, לעיתים יידרש ניתוח חוזר עקב חסימה של הצינורית.

טיפול תרופתי – ישנן תרופות מסוימות אשר מסייעות להפחתת הלחץ התוך גולגולתי, אך הן מסייעות חלקית לבעיות ולא מהוות תחליף לניתוח.

הנזק שנוצר במוח בעקבות הידרוצפלוס:

למרות ניתוח התיקון שנראה מבטיח ופשוט יחסית, לעיתים קרובות הנזק למוח כבר נוצר ולעיתים הנזק הוא בלתי הפיך. למרות הטיפול והניתוח חולים רבים בעיקר בקרב בני הגיל השלישי יישארו עם התסמינים שפורטו לעיל ויהיו זקוקים לסיוע של הזולת בביצוע פעולות היום יום.

מימוש זכויות במקרה של הידרוצפלוס –

מימוש זכויות – הלוקים בהידרוצפלוס זכאים לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי, ובמידה ויש ברשותם ביטוח סיעודי – גם לקצבה מטעמו. חולים בהידרוצפלוס מתחת לגיל הפרישה: (גברים 67, נשים 62-67) עשויים לקבל קצבת נכות כללית ושירותים מיוחדים מטעם ביטוח לאומי.
חולים בהידרוצפלוס מעל לגיל הפרישה: עשויים לקבל שעות טיפול על ידי מטפל\ת סיעודי\ת בביתם, מטעם ביטוח לאומי. מספר השעות שיקבע יהיה בהתאם להיקף הפגיעה.
מעבר לזה, חולים בעלי ביטוח סיעודי פרטי, יכולים לתבוע את חברת הביטוח על מנת לקבל קצבת סיעוד באופן קבוע.

תביעת חברת הביטוח בגין מצב סיעודי לחולים שלקו בהידרוצפלוס:

חשוב לדעת שחברות הביטוח לא מאשרות תביעות סיעוד לכל הלוקים בהידרוצפלוס. במידה והחולה עבר ניתוח ולמזלו מרבית התסמינים חלפו והוא שב לתפקוד נורמטיבי, בסבירות גבוהה שחברת הביטוח לא תאשר לו את תביעת הסיעוד.

הבחינה של חברת הביטוח מתמקדת במהות הפגיעה שנגרמה בעקבות ההידרוצפלוס.
חברות הביטוח בוחנות מקרים של ירידה ופגיעה קשה בתפקודו של אדם כתוצאה ממחלת הידרוצפלוס, על פי פרמטרים קבועים שהוגדרו על ידיהן, על מנת לקבוע האם לאשר תביעת סיעוד.

מהי הדרך באמצעותה בוחנות חברות הביטוח את הזכאות לגמלת סיעוד ללוקים בהידרוצפלוס, שהובילה לפגיעה בתפקוד?

הזכאות לגמלת סיעוד נבחנת על ידי מבחן ADL, אשר בודק את המסוגלות של אדם לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. מדובר בשש פעולות קבועות: קימה וישיבה, ניידות, אכילה, רחצה, הלבשה ושליטה בסוגרים. אדם שאינו מסוגל לבצע לפחות ארבע פעולות מתוכן (או שלוש אם אחת מהן היא חוסר שליטה בסוגרים) עשוי להיות מוגדר כאדם סיעודי ולקבל גמלת סיעוד.

הגשת תביעת סיעוד לחולי הידרוצפלוס באמצעות “מגן מומחים” 

למעלה מ 50% מתביעות הסיעוד המוגשות לחברת הביטוח באופן עצמאי נדחות . גם במקרים קשים של הידרוצפלוס עם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי מרובים הם מקרי הדחייה. לאור זאת, אין ספק שתביעת פוליסת הסיעוד באמצעות מגן מומחים עשויה להגדיל משמעותית את אחוזי ההצלחה בקבלת אישור תביעה. גם במקרים של דחייה, חברת מגן מומחים תבדוק אפשרות להגשת תביעה חוזרת ותילחם עד לקבלת האישור המיוחל.

מימוש זכויות לפי סוג מחלה

לבדיקת זכאות חינם - השאירו פרטים:

* השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי או אחר והסתמכות האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד. השירות אינו משפטי.

נגישות

לבדיקת זכאות למימוש זכויות רפואיות

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם האפשרי

* השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי או אחר והסתמכות האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד. השירות אינו משפטי.