דמנציה ואלצהיימר

הצפייה בבן משפחה אהוב המאבד את זהותו היא אחת החוויות המטלטלות ביותר שאדם יכול לעבור. האישיות החזקה שהייתה לכם לעוגן הופכת בהדרגה לחסרת ישע, וההרמוניה הביתית משתנה ללא היכר. בתוך הערפל הזה של דמנציה ואלצהיימר, המשפחה מוצאת את עצמה לא פעם אבודה גם מול הבירוקרטיה.

במגן מומחים, אנחנו כאן כדי להיות העוגן שלכם, לוודא שהיקיר שלכם מקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו, ולאפשר לכם להתמקד במה שחשוב באמת – הטיפול בו.

מהי בעצם דמנציה?

דמנציה (או בעברית: קיהיון) אינה מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצת תסמינים הנובעים מירידה בתפקודי המוח. היא פוגעת בזיכרון, בשיפוט, בהתמצאות ובקשר עם המציאות. התוצאה היא ירידה תפקודית שמביאה, בסופו של דבר, לצורך בהשגחה צמודה של 24 שעות ביממה.

מה השוני בין דמנציה לאלצהיימר?

רבים נוטים להתבלבל, אך חשוב להבין: דמנציה היא “מטריית העל”, ואילו אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר תחת מטרייה זו (כ-60%-70% מהמקרים).

טבלת השוואה: הזדקנות נורמלית מול סימני דמנציה

השכיחות של חולי דמנציה באוכלוסיה

מעל גיל 65 בין חמישה לעשרה אחוזים יאובחנו כלוקים בדמנציה על צורותיה השונות.
ככל שהגיל עולה , אחוז המאובחנים בדמנציה עולה. ע”פ מחקרים – 40% מבני גיל 80 ומעלה ילקו בדמנציה. מחצית מהמקרים ישוייכו למחלת האלצהיימר.

תסמינים נפוצים בחולי דמנציה

איך תדעו האם יקירכם מגלים סימני דמנציה?
אבחון מוקדם עשוי להאט את התקדמות המחלה, מאפשר קבלת טיפול תרופתי מתאים והכנת סביבה תומכת ככל האפשר לחולה ולבני משפחתו.
הסימנים הנפוצים הם:

• ירידה בזיכרון לטווח קצר , לרוב הזיכרון לטווח ארוך לא נפגע
• קושי בחישוב.
• קושי בפעולות הדורשות פעולות בשלבים כמו: בישול לפי מתכון
• קושי במשימות שגרתיות כגון: סידור הבית והחזרת חפצים למקומם.
• שכיחת חפצים במקומות שאינם אופייניים.
• החבאת חפצים יקרי ערך או טענה על גניבתם כולל האשמה ללא ביסוס.
• קושי בשליפת מילים.
• קשיי כתיבה והקלדה.
• איבוד בוחן המציאות ובלבול מתמשך. לדוגמה – איזה יום היום? איך חוזרים מפה הביתה?
• שינויים במצב הרוח לעיתים קרובות.
• חשדנות.
• חרדה.
• חוסר סבלנות.
• ירידה בקשרים החברתיים, נטייה להתבודדות.
• סימנים פיזיים כגון – חוסר שיווי משקל ונפילות חוזרות, עייפות, חוסר תיאבון וירידה במשקל, קושי תפקודי ואי שליטה על סוגרים.

שימו לב! לא כל מי שמאובחן כלוקה בדמנציה יסבול בהכרח ממכלול תסמינים אלה.

אבחון וטיפול: המפתח לעיכוב המחלה

האבחון מבוצע על ידי פסיכוגריאטר או נוירולוג, ולרוב כולל את “שאלון המיני מנטל” (ציון נמוך מ-30 מעיד על חומרת הפגיעה). למרות שמדובר במחלה חשוכת מרפא, אבחון מוקדם מאפשר שילוב של טיפול תרופתי ופעילות קוגניטיבית שיכולים להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.

הזכויות המגיעות לחולי דמנציה ואלצהיימר

חולה המאובחן בדמנציה עשוי להיות זכאי לסל זכויות רחב:

• ביטוח לאומי: שעות סיעוד וקצבאות.

• רשות האוכלוסין: היתר להעסקת עובד זר.

• משרד התחבורה: תג נכה למסייעים בניידות.

• ביטוח סיעודי: קצבה חודשית מחברת הביטוח (במידה ויש פוליסה).

הגדרת “מצב מזכה”: המכשול של חברות הביטוח

כאן נמצא האתגר הגדול ביותר. חברות הביטוח מגדירות חולה דמנציה כזכאי לקצבה רק אם אובחן כ”תשוש נפש” הזקוק להשגחה 24/7. הבעיה: גם עם אבחנה רפואית ברורה, חברות הביטוח שולחות “רופא מטעמן” שלעיתים קרובות קובע שהחולה אינו עונה על הקריטריונים, מה שמוביל לדחיית התביעה.

למה להגיש תביעה עם “מגן מומחים”?

הסטטיסטיקה מדאיגה: למעלה מ-50% מתביעות הסיעוד המוגשות באופן עצמאי נדחות. במגן מומחים, אנחנו מכירים את כל הטקטיקות של חברות הביטוח. אנו בונים תיק רפואי ומשפטי חסין, מלווים אתכם בבדיקות הרופא מטעם חברת הביטוח ונלחמים על כל שקל שמגיע לכם. אחוזי ההצלחה שלנו מדברים בעד עצמם – אנחנו לא מוותרים עד לקבלת האישור המיוחל.