מתי אדם ייחשב כחולה סיעודי?
במאמר שלפנינו ננסה לשפוך אור על השאלה, ולהבין מדוע ההגדרה של מחלה סיעודית כל כך ברורה בכל זאת נשארת פרוצה לפרשנות וויכוח בעת תביעה ביטוחית של מבוטחים להכרה בהם כחולים סיעודיים, אל מול חברות הביטוח.
מה החשיבות של הכרה באדם כחולה סיעודי, כיצד ועל ידי מי היא נקבעת?
טעות נפוצה היא לחשוב כי אדם יחשב כחולה סיעודי אך ורק כאשר הוא מרותק למיטתו או לכיסא גלגלים ואין ביכולתו לתפקד עצמאית כלל. מסיבה זו, אנשים רבים שמצבם הפיזי קשה ומוגבל אך עדיין אינם מרותקים לכיסא הגלגלים, לא מנסים לתבוע את הביטוח הסיעודי שלהם. זו טעות!
להגשת תביעת סיעוד ולמידע בנושא היכנסו לעמוד תביעות סיעוד.
כיום ההגדרה הכללית לפיה אדם יחשב כחולה סיעודי מחולקת לשתי קטגוריות של תלות, האחת היא מצב סיעודי על רקע פיזי, והשנייה היא מצב סיעודי על רקע קוגניטיבי, מה שמכונה “תשישות נפש“.
אדם יכול להיחשב כחולה סיעודי אם הוא מקיים מספר מסויים של תנאים, גם אם לא בהכרח את כולם.
מחלה סיעודית כתוצאה מליקוי בתפקוד הפיזי
אחד הכלים המקובלים ביותר לבדיקה והגדרה של מצב סיעודי ומידת חומרתו, הוא מבחן הערכת תלות.
במבחן זה מתבקש האדם החולה לבצע מספר פעולות שגרתיות ויום יומיות כגון הליכה ללא סיוע, קימה, שכיבה וישיבה בכוחות עצמו, אכילה ושתיה עצמאית, שליטה על סוגרים, רחצה עצמאית ויכולת להתלבש ללא סיוע.
כשל בביצוע של לפחות שלוש פעולות מתוך הרשימה מספיקות במרבית המקרים על מנת להיחשב כחולה סיעודי. כמובן שככל שקיים קושי או ליתר דיוק אי מסוגלות לבצע מספר רב יותר של פעולות, כך ההכרה תהיה קלה וודאית יותר. בעת המבחן חשוב להדריך את הקשיש להציג תמונת מצב אמיתית של הקושי, ולא לנסות לייפות את המציאות מפאת תחושת הבושה והמעמד המביך.
מחלה סיעודית כתוצאה מתשישות נפש
הקטגוריה השנייה המאפשרת לאדם להיחשב כחולה סיעודי היא על רקע של תשישות נפש. מי שתפקודו הקוגניטיבי אינו מאפשר לו להתנהל בחיי היום יום בצורה בטוחה ועצמאית וזקוק להשגחה, בין אם למען שמירה על בטחונו או בין אם למען הגנה על הסובבים אותו מפניו. כאן נמצאים על פי רוב חולי אלצהיימר ומחלות דמנטיות אחרות. על מנת לקבוע מצב סיעודי עבור תשושי נפש, קיים מבחן בשם “מיני מנטל“, הנערך ע”י פסיכוגריאטר ו/או נוירולוג. מבחן זה מאפשר הערכה של יכולות קוגניטיביות מגוונות, כגון: מסוגלות קרוא וכתוב, התמצאות בזמן ובמרחב, מסוכנות עצמית, זיכרון לטווח קצר וארוך, יכולת לבצע חשבון בסיסי, כושר ביטוי בעל פה – יכולת לדבר ולהגות מילים באופן ברור וקוהרנטי, מסוגלות בהבנת הוראות ויכולת להעתיק ציורים פשוטים. גם כאן, כמובן שציון כולל נמוך יותר, משמעו פגיעה קוגניטיבית רבה יותר.
בשונה ממצב סיעודי על רקע תפקוד פיזי, אדם יכול להיות מוגדר כתשוש נפש ולהיות זכאי לסיוע סיעודי, גם אם תפקודו הפיזי תקין.
הכרה במצב סיעודי אל מול המוסד לביטוח לאומי וחברות ביטוח פרטיות
אדם המבקש להיחשב כחולה סיעודי על מנת לקבל גמלת סיעוד ו/או קצבה, יכול לפנות אל המוסד לביטוח לאומי, הודות לחוק הסיעוד של המדינה, ואל חברת הביטוח הפרטית שלו, באם יש ברשותו ביטוח סיעוד פרטי.
הביטוח הלאומי מגדיר רמות שונות של זכאות לגמלה, בהתאם למצב התפקודי, להכנסות קיימות ולמספר קריטריונים הקבועים בחוק. על פי רוב, הכרה של הביטוח הלאומי באדם כחולה סיעודי, עשוייה לסייע לו גם אל מול תביעתו את חברת הביטוח. בהקשר זה חשוב להבהיר כי חברות הביטוח הפרטיות נותנות זכאות בהתאם לתנאים שלהן וכמפורט בתנאי הפוליסות השונות, ולא מחויבות להכרה של הביטוח הלאומי. במילים אחרות, אדם יכול להיחשב כחולה סיעודי לפי הביטוח הלאומי, אך לא להיות זכאי לקצבת סיעוד על פי חברת הביטוח הפרטית.
לעוד מאמרים בתחום: