ADL הן ראשי תיבות של Activities of Daily Living (בתרגום מילולי – פעולות של חיי היום-יום) הכוונה למספר פעולות פיזיות פשוטות שכולנו מבצעים באופן יום-יומי והן חיוניות לתפקוד. חולים המגישים תביעת סיעוד יבחנו במבחן ADL ויקבלו הכרה במצבם בהתאם למידת מסוגלותם, או ליתר דיוק חוסר מסוגלותם לבצע את הפעולות הפיזיות האלו באופן עצמאי. הבנת משמעות המבחן חיונית כאשר מגישים תביעת סיעוד. במאמר זה נרחיב בנושא.
מהו המבחן תלות adl וכיצד הוא מתבצע?
מבחן ADL , המכונה בעברית “מבחן הערכת תלות”, משמש ככלי נפוץ ומקובל לצורך קביעת מצב סיעודי ומידת התלות של החולה בסיוע מהזולת. הערכה המתקבלת במבחן משמשת בין היתר את חברות הביטוח ואת הביטוח הלאומי לצורך קביעת זכאות לקצבת סיעוד ומימוש הזכויות הרפואיות של מבוטחים המבקשים לתבוע את הביטוח הסיעודי, ומכאן שיש למבחן ADL חשיבות מכרעת בהליך תביעת הסיעוד. את המבחן יבצעו החולים בנוכחות גורם רפואי מוסמך מטעם חברת הביטוח, כגון רופאה, אח/ אחות, ו/או עו”ס. המבחן יתקיים בבית הנבדק ובנוכחות של מלווה/ בת או בן משפחה. חשוב להקפיד על נוכחות מלווה מטעם החולה, על מנת לחזק את תחושת הביטחון האישי של הנבדק, אך לא פחות חשוב – על מנת להבטיח התנהלות הוגנת ותקינה מצד הבודקים המייצגים את חברת הביטוח ואת האינטרסים שלה.
מה הן 6 הפעולות הנבדקות במבחן ADL?
נייידות: בחינה של יכולת החולה להתנייד באופן עצמאי בתוך הבית ומחוץ לו. נבדק הצורך בסיוע ובהשגחה, וכן נבדקת המסוגלות להתהלך בצורה יציבה. זה המקום להתייחס לנושא של נפילות וחבלות, אם היו כאלו בעבר.
מעברים- קימה, שכיבה, ישיבה: בחינת המסוגלות של החולה לעבור בצורה עצמאית, בטוחה וללא סיוע הזולת, ממצב ישיבה לעמידה, מעמידה לישיבה ומישיבה לשכיבה ולהיפך.
רחצה: האם החולה מסוגל להתקלח ללא סיוע, כולל להכנס ולצאת מהמקלחת בצורה עצמאית ובטוחה? האם קיימת מסוגלות להסתבן ולחפוף את הראש? האם קיים צורך בסיוע או בהשגחה בזמן המקלחת?
הלבשה: נבחנת מסוגלות החולה להתלבש ולהתפשט לבד או עם סיוע.
אכילה ושתייה: נבחנת מסוגלות החולה לאכול ולשתות עצמאית וללא סיוע. במקרים מסוימים יש התייחסות לחימום ולהגשת האוכל.
שליטה על סוגרים: האם קיימת שליטה מלאה על הסוגרים, שליטה חלקית או שאין שליטה כלל? האם נעשה שימוש במוצרי ספיגה היגיינים? האם קיימת היכולת להתנייד לשירותים לבד ולהשתמש בהם ללא סיוע?
לעיתים יש צורך בביצוע של בדיקה קוגניטיבית במקביל לבדיקה הפיזית. בגילאים מבוגרים אנו פוגשים חולים רבים הסובלים מירידה קוגניטיבית לצד המגבלות הגופניות. שילוב הערכות עשוי לתת אינדיקציה טובה באשר למצב החולה ולצרכים שלו/ה.
הגשתי תביעת סיעוד, האם אדרש לבצע מבחן תלות ADL וכיצד תתייחס לכך חברת הביטוח?
ברוב המקרים, חברות הביטוח הפרטיות, כמו גם הביטוח הלאומי, ישתמשו במבחן ADL וישלחו גורם מקצועי מטעמן להעריך את המסוגלות הפיזית של המבוטח שהגיש תביעת סיעוד. למרות שהמבחן הוא אותו מבחן, ישנם הבדלים בין התנאים של הביטוח הלאומי להכיר במצב סיעודי לבין התנאים של הביטוח הפרטי. למשל, בשונה מהביטוח הלאומי, במקרים רבים, הביטוח הפרטי אינו מתחשב בקושי לביצוע הפעולה, אלא רק ביכולת / אי היכולת לבצע אותה עצמאית. עפ”י רוב, הקריטריונים של חברות הביטוח הפרטי מחמירות יותר וישנם מקרים רבים בהם אותו אדם מוכר כסיעודי ע”י הביטוח הלאומי, אך לא ע”י הביטוח הפרטי.
לא פעם אנו נתקלים בסיפורים של חולים סיעודיים שחשו מבוכה גדולה בזמן שנבחנו ע”י אדם זר. קושי בביצוע פעולות פשוטות, תחת עינם הבוחנת של זרים, עלול לגרום לתחושות קשות של מבוכה וחלילה אף השפלה. מסיבה זו חולים רבים מתאמצים מאוד במעמד המבחן, ומנסים “להצליח” ולהוכיח את מסוגלותם, אך זו כמובן טעות מצדם, שכן חברות הביטוח שמחות לנצל את המאמץ הנגרם ממבוכה, כדי לטעון שהמבוטח אינו סיעודי, ולהתנער מאחריות.
חשוב להסביר לחולה את חשיבות המבחן ומשמעותו להצלחת התביעה הסיעודית שהוגשה, ולא להסתיר או לייפות את הקשיים מול הבודק של חברת הביטוח. זכרו, נציגי חברות הביטוח המגיעים לבצע את מבדק התלות, מייצגים את חברת הביטוח ואת האינטרסים שלה!
בהצלחה!
